קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ נ' הסתדרות מדיצינית הדסה בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשת הנתבעת, "הדסה", לתיקון כתב ההגנה והגשת בקשה למחיקת התביעה כנגדה על הסף. יצוין כי הנתבעת מסרה שהבקשה הוגשה ביום 10.11.11, אולם לתיק בית הדין הוגש רק כרך הנספחים השני לבקשה, בו הובאו נספחים 19 -29, ולא הכרך הראשון ובו הבקשה עצמה ונספחים 1- 18. הנתבעת נדרשה לפיכך להגיש הבהרה (מדוע אין בקשה אלא רק נספחים), אולם בהבהרתה לא הגישה הבקשה עצמה אלא הבהירה עיקריה. הבקשה הועברה לפיכך לתגובת הצדדים שכנגד רק ביום 30.1.13. יובהר כי הבקשה התקבלה במלואה (כולל הכרך הראשון לבקשה) לתיק בית הדין רק ביום 14.4.13.

עניינה של התביעה בשיעור ההפרשות שעל הנתבעת לשלם בהתאם לפרשנות סעיף 78יא לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח"). לטענת הנתבעת ברצונה לתקן כתב הגנתה ולהוסיף טענת הגנה נוספת, של השתק ומניעות כנגד הממונה, בשל עמדה שונה שהביע בהליכים אחרים מזו שהוצגה בתיק דנן. לטענתה גילתה העילה לאחר חיפוש מקיף במהלך ההליך. הנתבעת ביקשה כי יותר לה תיקון כתב ההגנה באופן שבו לאחר סעיף 33 לכתב ההגנה המקורי יוספו סעיפים 30 – 74 לבקשה לתיקון כתב הגנה, במקום סעיפים 34 – 37 לכתב ההגנה המקורי.

התובעת והממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "הממונה") הגיבו לבקשה. הנתבעת מסרה תשובתה לתגובותיהם. התובעת והממונה אינם מתנגדים לעצם הבקשה לתיקון כתב ההגנה, אולם מבקשים לחייב את הנתבעת בהוצאות, בשים לב לשלב המאוחר בו הוגשה הבקשה.

לטענת הנתבעת, עמדת התובעת והממונה בתביעה דנן עומדת בניגוד לפרשנותו הנכונה של חוק הפיקוח, וקבלתה תביא לכך שהנתבעת תחויב להפקיד תשלומים בשיעורים גבוהים משיעורי ההפקדות המרביים הנקובים בחוק.

עוד לטענת הנתבעת הממונה מושתק מלהציג עמדה שונה בהליך זה, מזו שהציג בהליכים אחרים. למען הסר ספק, יוזכר כי הממונה אינו התובע בהליך, כי אם צד דרוש, ולפיכך לא ברור מה טעם בטענת השתק כנגדו. מכל מקום ברי כי בקשה למחיקת התביעה על הסף מופנית כנגד התובעת וצריכה להיות מוגשת בנפרד מכתב ההגנה.

כפי שציינו התובעת והממונה, אשר לא התנגדו לבקשה, אכן גישתו של בית הדין לעבודה היא ככלל להקל בתיקון כתבי טענות, וזאת על מנת שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים תהא בפני בית הדין. עם זאת, ובניגוד לטענות הנתבעת בנושא, אין מדובר בשאלה הנשקלת במנותק מהשלב בו מצוי ההליך, אלא קשורה בו בקשר הדוק ביותר. חשיבות רבה נודעת לשלב בו מתבקש תיקון כתב הטענות, כמו גם למהות התיקון ולנסיבות שמנעו מבעל הדין לתקן כתב הטענות במועד מוקדם יותר.

בנסיבות העניין דנן על מנת לייעל את הדיון ולאפשר לנתבעת להעלות מלוא טענות ההגנה שלה, אנו מתירים הגשת כתב ההגנה המתוקן, על אף שהוגשה מעל חמש שנים לאחר הגשת התביעה.

עם זאת, מחדלו של בעל דין בהגשת כתב הטענות המקורי כשהוא כולל את מלוא טענותיו, יצדיק הטלת הוצאות במקרים המתאימים במקביל למתן ההיתר להגשת כתב טענות מתוקן. בענייננו ביקשו הצדדים שכנגד הטלת הוצאות על הנתבעת. בכדי לשבר את האוזן, יצוין כי מדובר בבקשה המתפרשת על פני 28 עמודים ומצורפים לה 29 נספחים, הממלאים שני כרכים בגובה של כעשרה סנטימטרים. בבקשה לא הובא נימוק מספק לטעמנו לטענת הנתבעת לפיה נמנע ממנה לטעון טענותיה אלו במועד הגשת כתב ההגנה (בשנת 2006) או בסמוך לו, בשלבי הדיון המוקדמים של ההליך. טענתה של הנתבעת לפיה הגיעה למידע זה לאחר חיפוש ארוך ומקיף בכוחות עצמה, אין בה כדי להצדיק איחור כה משמעותי בהגשתה, בשים לב לכך שמדובר בחומר פומבי ונגיש לכאורה ופתוח לעיון הציבור.

אכן, דומה כי הטלת הוצאות בנסיבות אלו הינה מוצדקת, בשים לב למועד בו הוגשה הבקשה וליתר הנסיבות שפורטו לעיל.

כתב ההגנה המתוקן, בהוספת סעיפים 30 – 74 לבקשה לתיקון כתב הגנה, חלף סעיפים 34 – 37 לכתב ההגנה המקורי, יוגש תוך 10 ימים.

הנתבעת תשלם לתובעת ולממונה הוצאות הבקשה לתיקון כתב ההגנה בסך 1,500 ש"ח לכל אחד מהצדדים שכנגד, תוך 30 יום מהיום.

הממונה ביקש רשות להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה מטעם הנתבעת, בהיותו בעל דין דרוש. אכן מדובר בבקשה סבירה וראוי לאפשר לממונה להתייחס לסוגיה שמעלה הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן. הממונה רשאי להגיש כתב תשובה או תגובה מטעמו לכתב ההגנה המתוקן מטעם הנתבעת, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת כתב ההגנה המתוקן. למען הסר ספק, אף התובעת תהא רשאית להגיש כתב תשובה מטעמה בעניין ככל שתבקש ובלבד שתעשה כן תוך 30 יום כאמור.

הואיל והממונה הינו צד נדרש, ולא נתבע או תובע בהליך, בקשתו להגיש תצהיריו לאחר הגשת תצהירי הנתבעת, מקובלת עלינו והיא מתקבלת בזאת. התנגדות הנתבעת בעניין זה נדחית. לנוכח טענת הנתבעת בעניין מובהר בזה כי בית הדין אינו קשור בהחלטה ישנה שניתנה על ידי הרשמת דאז לעניין התצהירים, בפרט בשים לב לכך שהנתבעת עצמה לא פעלה לפיה ולא הגישה תצהיריה על אף שתצהירי התובעת הוגשו זה מכבר. מכל מקום ברי כי אם לאחר הגשת התצהירים יחפוץ מי מהצדדים להגיש בקשה להגשת תצהיר משלים, יהא רשאי לעשות כן, וזו תיבחן בהתאם.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, (21 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: